סמוך לאסון השריפה בהרי הכרמל, הורגשה רעידת אדמה נוספת בצפון ים המלח, וזאת לאחר ששבוע קודם לכן הורגשה בצפת רעידת אדמה נוספת. הנושא הודח מהשיח הציבורי בעקבות אסון השריפה ולא קיבל כל התייחסות מהרשויות וממקבלי ההחלטות במדינה. בזמן שכל בעלי התפקידים רמי הדרג עסוקים בהעברת האחריות לנזקי אסון השריפה מאחד לשני ובכימות כספי של זנקי הסופה הנוכחית, איום נוסף מתקרב אלינו בצעדי ענק ממעמקי האדמה, וסביר להניח כי גם הוא יקבל התייחסות רק לאחר מעשה.

ישראל חוותה משחר ההיסטוריה רעידות אדמה דרמטיות מתוקף היותה ממוקמת בנקודה גיאולוגית רגישה – הישר על השבר הסורי אפריקני. מומחים מתריעים מזה שנים כי ישראל, על אזרחיה, גברים, נשים, זקנים, ילדים, וחיילים, אינה מוכנה לאסון של רעידת אדמה. מרבית המבנים בישראל, שנבנו עד שנות השבעים, אינם מחוזקים מפני רעידות אדמה, דבר שמעמיד את דייריהם בחשיפה מרבית לנזקים בנפש וברכוש.

 

 

{loadposition google03}

בדיוק כמו אסון השריפה וממדי הסופה הנוכחית, גם את אסון רעידת האדמה אף אחד לא יוכל לחזות מראש. רעידת האדמה בהאיטי, שהתרחשה בינואר השנה, גבתה יותר מ- 230 אלף הרוגים, קרוב ל- 250 אלף פצועים, מיליון איש מחוסרי בית ונזקים אדירים לתשתיות. מספר הניצולים שחולצו מההריסות אחרי עשרה ימי מאבק עמד על 132 בלבד. גם בהאיטי גיאולוגים התריעו חזור והתריע כי האזור מסוכן וכי יש להיערך היטב לרעידת אדמה בסדר גודל משמעותי – אולם, בדומה לאסון השריפה כאן בישראל, התרעות לא הועילו, שיחות ומילים לא השפיעו. הבירוקרטיה ניצחה בגדול והמדינה נותרה חשופה לאסונות.

העובדות בשטח הן שאין שיטה מדעית מדויקת באמצעותה ניתן לחזות מספיק זמן מראש את רעידת האדמה הבאה, בין אם היא קטנה או משמעותית. גם אם אנחנו לא מרגישים זאת, אנחנו חיים כאן יום-יום בידיהם של איתני הטבע ונתונים לחסדיהם. הדרך ה"מדעית" היחידה שנוכל להתגונן באמצעותה מפני רעידת האדמה הבאה היא על ידי מוכנות מוקפדת. רפואה מונעת אינה נחלתה של בריאות הגוף בלבד, אלא גם של בריאותה של המדינה כולה.

תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, תמ"א 38, גובשה על ידי משרד הפנים והמועצה הארצית לתכנון ובנייה במיוחד על מנת לאפשר חיזוק מבנים בישראל מפני רעידת אדמה ולאפשר לקבלנים וליזמים להרוויח מעבודתם זו. אולם, הנתונים בשטח מראים כי התוכנית אינה ממריאה ומספר הפרויקטים בשטח נמוך והקשיים הנערמים בפרויקטים מסוג זה עדיין מרתיעים יזמים רבים ומותירים אזרחים רבים חשופים.

ראשית, קיימת התמודדות לא קלה עם דיירים שבפועל "שוכחים" את מטרת הפרויקט ומבקשים בעיקר לשפר את נכסיהם. משא ומתן מול דיירי בניין להחלת פרויקט תמ"א 38 עשוי להמשך בין 10 חודשים לשנה שלמה, תהליך שמשמעותו השקעה כספית מצידו של הקבלן שיכולה להגיע עד 100 אלף שקלים במקרה הטוב, וזאת עוד לפני שידוע אם יצא לפועל - יזמים רבים מצאו כי היקף ההשקעה אינה תמיד כדאית. יתרה מכך, מתברר כי פרויקטים של תמ"א 38 מבוצעים בעיקר במרכז הארץ בשל הכדאיות הכלכלית הגבוהה, דבר שמותיר את תושבי הפריפריה חשופים לרעידות אדמה.

מדינת ישראל חייבת להתעמת עם הנתונים המדאיגים בשטח ולדאוג לאזרחיה היום. רעידת האדמה הבאה לא תמתין 10 חודשי משא ומתן עד לקבלת הסכמה של דיירים וגם לא תתעניין בגודל המרפסת ורוחב החנייה שיקבלו במסגרת הפרויקטים של תמ"א 38. היא גם לא תפסח על תושבי עין גדי ולא על תושבי קצרין ולא תתחשב ברווחיות או בכדאיות הכלכלית בערי הפריפריה. דרוש פתרון חד משמעי ומקיף המקצר את התהליך ויוצר סטנדרט אחיד של מבנים חזקים לכל אורך המדינה, הן ליזמים והן לדיירים, וטובה שעה אחת קודם.

הכותב הנו יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן אלמוג כ.ד.א.י הפועלת רבות בתחום תמ"א 38 צילום: יחסי ציבור

 

{loadposition google02}

 


 
{loadposition advert1}