" נראה כי באמת נעשה מאמץ למתן תמריצים לגופים המוסדיים להיכנס לתחום אולם ללא תשואה נטו של 7 - 8 אחוז אני מעריך שלא תהיה בניה להשכרה בישראל".

בובליל מציין כי בעבר נעשו כבר מספר ניסיונות לעודד בניה להשכרה בישראל ללא הצלחה כי הממשלה לא נתנה תמריצים מספיקים ולא שיווקה קרקעות ייעודיות לפרויקטים של בניה להשכרה במחירי קרקע מוזלים . כעת יש כוונה לשלב בין הפתרונות ואם אכן המדינה תיתן הנחה אמיתית על מחיר הקרקע יש סיכוי שזה יצליח. בובליל הוסיף עוד כי בניה להשכרה לא נותנת מענה לאוכלוסיות החלשות והיא לא מהווה תחליף לדיור ציבורי או סוציאלי . אני לא חושב שקשישים או נכים יוכלו לגור בפרויקטים כאלו ולהחליף דירה כל חמש שנים, יש לספק להם מגורי קבע.

חשש נוסף שמעלה בובליל הוא הפיכתם של הפרויקטים להשכרה לפרויקטים עם תחזוקה לקויה לאורך השנים. בניינים גבוהים מחייבים תחזוקה קבועה ומקצועית של הבניין. ככל שבבניין יהיו יותר תושבים ארעיים יש חשש שהתחזוקה תהיה לוקה בחסר ולאורך השנים הפרויקטים יוזנחו .

חיים פייגלין מנכ"ל חברת צמח המרמן אומר כי המדינה שוגה פעם אחר פעם בנושא הדיור להשכרה, "אנו שומעים כבר 20 שנה את אותן הכרזות ותוכניות, לצערי שום דבר לא השתנה ואין חדש תחת השמש. העסק נופל תמיד על אותה שטות. כל התוכניות מבוססות על הקלות תמריצים והטבות שהמדינה נותנת כביכול ליזמים, מהמיסים על הרווח. אבל הבעיה היא שמראש אין רווח בפרויקטים מהסוג הזה ולכן שום דבר לא יעזור. כדי שיהיה רווח המדינה צריכה להקצות קרקעות לדיור להשכרה ללא תמורה או במחיר אפסי, במקביל היא צריכה לעבוד בתיאום מול היזמים כדי שיהיה כח אדם במחירים סבירים שיקים את הפרויקטים האלה. כמו כן, צריך לצמצם בצורה דרמטית את היטלי הפיתוח המושטים על היזמים ולדאוג למימון במחירים הגיוניים. אם יתקיימו התנאים האלה, הפרויקטים האלה יהיו רווחיים ואז לתוכניות האלה יהיה טעם. כל עוד ולא ימצאו פתרונות לבעיות הקרקע, המימון, כח האדם וכיו"ב והתוכניות יציעו שוב את אותו הפורמט, כלום לא ישתנה בתחום הזה".

לדברי תמיר מינץ, יו"ר האיגוד לניהול בתים משותפים ומנכ"ל מ.מ.מ. ניהול ואחזקת מבנים, הבעיה העיקרית בדיור זה נעוצה בחתך הסוציו-אקונומי הנמוך של השוכרים וחוסר יכולתם להפנות את המשאבים הנדרשים לתחזוקת בנייני המגורים. "הניסיון לחסוך בעלויות תחזוקה יוביל לשחיקה ובלאי מוגבר ולירידת ערך הדירות והנדל"ן ככלל באותם אזורים. כדי למנוע את הפיכת פרויקטים אלו לכדי 'סלאמס', על המדינה לוודא שהתחזוקה במקום עומדת בסטנדרטים ראויים. כמו כן כדאי לשלב יועץ תחזוקה כבר בשלב התכנון על מנת להוזיל עליות אחזקה עם השלמת המבנה".

מינץ מבהיר שהסכנה היא הרבה יותר מאסטטית. "בלי חוק שיחייב לתחזק את בנייני הדיור הציבורי, הם לא יהיו רק מוזנחים, אלא גם מסוכנים. רק לאחרונה התוודענו למקרה בו רצף תקלות במעלית גבה חיי אדם. חשוב להבין שיש מערכות, כמו כיבוי אש ומעליות, שאסור להזניח".

מינץ מבהיר שהגורם שצריך להיות מופקד על הנושא הוא משרד השיכון. "ממש כמו שעושים טסט לאוטו, לפחות פעם בשנה צריכים להגיע פקחים כדי לבחון מה המצב בבניין והאם הוא מתוחזק כהלכה. אם יש צורך לצמצם עלויות אפשר לפרסם מכרזים לחברות חיצוניות שיתחזקו את הבניינים באופן קבוע, אבל כך או כך הפיקוח חייב להיות מצד גורם ממשלתי", הוא אומר.

{loadposition google02}