מטרת הצעת החוק, לתת מענה לפער שקיים כיום בחוק, לפיו חובת התקנת מערכת סולרית לאספקת מים חמים חלה על בתי מגורים שגובהם עד תשע קומות בלבד. "הגבלה זו מונעת מבתי מגורים רבי קומות ליהנות מיתרונות אספקת אנרגיה סולרית", לשון התיקון.


ח"כ זאב בילסקי, מיוזמי החוק, אמר: "בישראל היום ישנם מבני ציבור, מבני מגורים ובתי מלון רבים שמשתמשים בחשמל בלבד לטובת חימום מים. אני מאמין שעל ידי הצעת החוק הזו נצליח לחסוך בחשמל ואף ננצל ביתר יעילות את אנרגיית השמש המצויה בארצנו". עוד הוסיף ח"כ בילסקי, כי "אם נעבוד בחכמה, נוכל לחסוך לא רק כסף רב אלא הרבה חשמל שאין לנו".

 

{loadposition google03}


ח"כ דב חנין, אף הוא מיוזמי החוק, הוסיף ואמר: מדינת ישראל הופכת למדינה שבנויה לגובה, וטוב שכך. אנו צריכים להתאים את הפתרונות שלנו בהתאם למצב החדש.,


נציגי משרד האנרגיה והמים שנכחו בדיון, הביעו תמיכה בחוק, ואמרו: "בעבר הטכנולוגיה הייתה כזו שלא יכולנו להמליץ על שימוש באנרגיה סולרית לבניינים מעל תשע קומות. מאז הטכנולוגיה השתנתה. בדקנו את הנושא, ואנו תומכים בחוק". עמיחי דרורי, נציג המשרד, הוסיף ואמר: "עבור האזרח, המעבר לאנרגיה סולרית חוסך כ-1000 שקל בשנה, רק על החשמל של בוילר המים".


בדיון הועדה, הועלו גם כמה התנגדויות לחוק, מצד משרד האוצר, ומשרד המשפטים.


אמיר רשף ממשרד האוצר, אמר: "אנחנו רוצים לקדם כל חיסכון אנרגטי, אבל צריכים לזכור שלכל דבר יש השלכות כלכליות. כרגע יש בעייתיות בחוק ואנו תומכים בתקנות משרד המשפטים שמתגבשות בימים אלו, לפיהן תסופק אנרגיה סולרית לשבע הקומות העליונות בבניין בלבד".


עו"ד כרמית יוליס ממשרד המשפטים, אמרה כי ההסדר בחוק הוא מאוד פרטני, ואינו מתאים לחקיקה ראשית. "התקנות הן האכסניה הטבעית להסדר. הצעת החוק קיצונית, ואומרת שצריך להתקין מערכות על כל סוגי המבנים, והתקנות לוקחות עוד שיקולים בחשבון", אמרה עו"ד יוליס.


ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, סיכם את הדיון ואמר: " אנו מבקשים מכל הגורמים להמשיך לעשות עבודת מטה, ולבצע מחקרים בנושא עד להמשך החקיקה והכנתה לקריאה שניה ושלישית. הועדה בינתיים תבקש מהייעוץ המשפטי, לרכך את הצעת החוק. אני חושב שהצעת החוק ראויה וטובה".

 

בתמונה: ח"כ זאב בילסקי (קדימה) צילום: אתר הכנסת

 

{loadposition google02}