לאור המחסור בקרקע בישראל, גידול בהיקף ומגוון התשתיות בישראל, השלכות סביבתיות ובטיחותיות של פריסת תשתיות, עלה הצורך במציאת פתרונות חלופיים וחדשניים להולכת קווי תשתית באמצעות מנהרות תשתית רב מערכתיות
כפי שמקובל במדינות רבות בעולם. משרד הפנים ומשרד האנרגיה והמים קיימו כנס ראשון מסוגו לגבי תכנון הקמת מנהרות תשתיות בישראל בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים ממשרדי הממשלה וגופים ציבוריים, ביניהם: משרד האנרגיה והמים, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התחבורה, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, רשות הגז, נתיבי אילון, רכבת ישראל, רשות המים, מקורות, חברת חשמל, תש"ן, נתג"ז ונציגי רשויות מקומיות .
מנהרת תשתית רב מערכתית Multi System Utility Tunnel MUT – הינה מבנה תת קרקעי הכולל קווי תשתית ומאפשר הקמה, תחזוקה, ניטור , גישה ניטור והחלפה של קו התשתית ללא צורך בחפירה נוספת. המנהרות כוללות מסדרונות שירות המאפשרים גישה לאנשים או כלי רכב וניתן להוליך בהן חומרים אנרגיה ותקשורת באמצעות קווים, צינורות וכבלים המתוכננים ומופעלים באופן משולב.בעולם מקובל להפריד בין מנהרות תשתית רטובות לבין מנהרות יבשות. מנהרות רטובות כוללות: מים, ביוב וניקוז גשמים ובמנהרות יבשות נכללות תשתיות: חשמל, תאורת רחוב, בקרת רמזורים, תשתיות בזק, סלולר, טלויזיה, כבלים ותשתיות פרטיות.
בעולם, פתרון מנהרות תשתיות רב מערכתיות הינו פתרון מקובל וזאת לאור הגורמים הבאים:
• הגידול בצריכת האנרגיה, התקשורת , המים והסנטיציה
• הדרישה הציבורית לשיפור איכות החיים והבטיחות
• צמצום נזקים לתשתית בעת רעידת אדמה או מלחמה
• חסכון בתקציב, מניעת חפירת כבישים וסיכון הנהגים בעת שינויי תשתית.
• ניצול משאב הקרקע באופן מיטבי
• שיפור יכולת השליטה, הבקרה והתחזוקה של המערכות
• עידוד תכנון לטווח ארוך
• עידוד שיתוף פעולה רב מערכתי
• שיפור ביטחון הציבור
בחו"ל קיימות מנהרות תשתית רבות, חלקן אף קדומות מהתקופה הרומית שהינן בשימוש עד היום הזה. לדוגמא בברצלונה, כמו כן בהולנד קיימת מנהרה ייחודית באורך 70 ק"מ בה מועברים חומרים מסוכנים כגון, נפט , פחמן דו חמצני וגז לכיוון צפון. בישראל קיימות שלוש מנהרות תשתיות רב מערכיות בצפון באורך כולל של 4 ק"מ, בנוסף מתוכננת מנהרת חוצה כרמל מבתי הזיקוק לכיוון מערב לכביש 4 באזור טירת הכרמל. המנהרה מתוכננת לאורך תוואי של 16 ק"מ ותכלול ארבע מנהרות מקבילות באורך כולל של 60 קילומטר.
בכנס הוצגו מודלים כלכליים שהצביעו על כדאיות כלכלית להקמת מנהרות תשתית, כאשר אומנם הקמת המנהרה עלותה גבוהה מתשתיות על הקרקע אולם התחזוקה של התשתיות במנהרת התשתיות גדולה פי ארבע מתשתיות עיליות. בנוסף לכך, מכיון שמנהרת תשתיות הינה לטווח ארוך של 50 עד 100 שנה, הכדאיות הכלכלית בהקמתה עולה וזאת לאור העובדה שתשתיות עיליות , אורך החיים שלהם הוא כ-25 שנה. מינהל התכנון במשרד הפנים ומשרד האנרגיה והמים החלו לאחרונה בבחינה מקיפה של מנהרות תשתיות וזאת במטרה להקים ועדת היגוי בינמשרדית שתכין מסמך מדיניות בנושא מנהרות תשתיות רב מערכתיות בישראל.
