סלומינסקי הוסיף, כי "מכיוון שמדובר בעשרות אלפי דירות, עשויות להיות למהלך השפעות על שוק הדיור, בעיקר בדירות להשכרה. המהלך חשוב גם בכך שיעורר לחיים שכונות רפאים שלמות ועשוי לשנות את פני מרכזי הערים". סלומינסקי דרש מנציגי משרדי האוצר והפנים "לדווח לוועדת הכספים על הביצוע בפועל, על מספרי הדירות שנותרו ריקות וישלמו ארנונה כפולה וכן האם הרשויות המקומיות מקבלות כנדרש את כל המידע הדרוש על-מנת לזהות דירות ריקות".

נציג הלשכה המשפטית במשרד הפנים, עו"ד איתיאל מלאכי, הסביר שהמהלך בא בעקבות החלטת ממשלה שנתקבלה לאחר הגשת מסקנות ועדת טרכטנברג. לדבריו, "אחת ההמלצות של ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי, היתה להטיל ארנונה כפולה על דירות שאינן בשימוש על-מנת להשמישן. התקבלה החלטת ממשלה בנושא ולפיה שרי האוצר והפנים יתקינו תקנות בהתאם. התקנות מטילות ארנונה כפולה על בעלי דירות שעומדות ריקות ללא שימוש במשך 9 חודשים".

רכז בינוי ושיכון באגף התקציבים באוצר, אריאל יוצר, עדכן שמדובר ב- למעלה מ- 40 אלף דירות שעומדות ריקות, שבבדיקה שערכנו נמצא כי צריכת החשמל בהן היא מינימלית; 10% מהממוצע הארצי של משק בית ויש למעלה מ- 40 אלף יחידות דיור שעונות על הקריטריון הזה. הדבר מראה שבבית כמעט לא משתמשים בחשמל. הרוב המוחלט של הדירות הריקות נמצאות ב- 4 הערים הגדולות: ת"א, ירושלים, חיפה ונתניה; סה"כ מדובר ריכוז של מעל 25% מכלל הדירות בארץ שענו על הקריטריון הזה. בירושלים יש לא מעט שכונות רפאים כאלו".

יוצר הוסיף, כי על הרשות המקומית, לדעת באיזה מקומות מדובר ולהחיל את הכללים הללו. דירה ריקה תחשב דירה שלא התגוררו בה 9 חודשים במשך 12 החודשים האחרונים בשנת הכספים (לחישוב הארנונה) האחרונה. 9 חודשים רצופים או במצטבר".

סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ', הביע תמיכה במהלך ואף דרש "למצוא דרכים להחלתו המיידית, כבר על דירות ריקות ב- 2013, שכן לדחות את הפעם הראשונה שישלמו ארנונה כפולה ל- 2015 זה נראה ממש לא אפקטיבי. אנחנו במשבר דיור חמור ויש לתת מענה מיידי לכך". עוד דרש, כי שתהיה חובת דיווח של התאגידים, מים וחברת החשמל, לעיריות בעניין הזה".

יוצר השיב לברקוביץ' ואמר, כי "התמריץ לבעלי הדירות הריקות מיידי אך יבדוק את 2014 כי ב- 2013 לא היתה תקנה בתוקף ובעלי הדירות לא ידעו שיצטרכו לשלם כפול. התשלום יבוא ב- 2015. אדם שלא ישכיר ב- 2014 ידע שישלם כפול ב- 2015. לא ניתן חוקתית לקבוע רטרואקטיבית".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה) דרשה להחמיר את התקנות: "ארנונה כפולה היא לא כלי מרתיע כזה אפקטיבי. אז למה לא ליצור כלי יותר אפקטיבי כנגד דירות ריקות, חלקן הגדול, דירות יוקרה ולגביהן לקבוע ארנונה לא כפולה אלא פי 3 ואף פי 4".

יוצר השיב, כי "כבר נעשו מהלכים רציניים נגד בעלי דירות יוקרה והם מחויבים במס רכישה גבוה מאוד של 10 אחוז מערך הדירה. אני מסכים שמי שמספיק עשיר לרכוש דירה ב- 2 מיליון ₪ ולהשאיר אותה ריקה אז הכפל ארנונה לא מה שירתיע אותו. זה פיילוט מוגבל עד 2016 על-מנת לבחון אז איך זה השפיע ולבחון את הצעדים להמשך".

יוצר הוסיף, כי לצורך בחינת העניין והפיכתו לאפקטיבי הוחלט על יישום במשך שנתיים, מכיוון שאם זה היה ניסוי לשנה אחת, אנשים היו אומרים "נספוג את הקנס החד-פעמי ונמשיך הלאה".

סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, איתי חוטר: "אנחנו תומכים במהלך אך דורשים שלרשות המקומית תהיה יכולת וסמכות לדרוש דו"חות מתאגיד המים וחברת חשמל, על-מנת לגבש את עמדת הרשות בנושא זה. אם צריך אז להסדיר אף בחקיקה שהרשויות המקומיות יוכלו לבצע את הבדיקות". הצטרף לבקשתו מנכ"ל פורום ה- 15 (15 הערים הגדולות והעצמאיות שאינן מקבלות מענקי איזון), איתן עטיה: "אין לנו הסמכות לבצע ואנחנו חשופים לתביעות בעניין. צריך לוודא שתהיה לנו הסמכות לכך".

יו"ר הוועדה סלומינסקי, אמר שהוא "מאשר את התקנות נוכח הודעתו של היועצים המשפטיים ממשרדי הפנים והאוצר שטוענים שיש סמכות בעניין לרשויות המקומיות. אך אם יתברר, כבר בשבועות הקרובים, שאין סמכות נבצע שינוי בחקיקה". כאמור, דרש סלומינסקי מאנשי האוצר ומשרד הפנים, דיווח מפורט לוועדת הכספים על ביצוע הבדיקות ולאחר מכן כמה דירות בהשוואה ל- 2013 לא נותרו ריקות, כמה יחויבו בארנונה כפולה וכד', לגבי כל אחת מהשנים 2014 – 2016.

עוד עלה בדיון, כי על-פני הנתונים שהוצגו בוועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי, מספר הדירות הריקות עומד בישראל על כ- 47 אלף דירות.