הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים בראשות מנהלת מינהל התכנון בינת שוורץ, בחנה היום את החלופות השונות למתקן להתפלת מי ים באזור הצפון והחליטה על שלוש חלופות להצבת מתקן ההתפלה

מדרום לכביש הגישה לשבי ציון, ממזרח למבני המשק ברגבה וממזרח לקיבוץ לוחמי הגטאות .

במטרה לבחון האם ניתן להוסיף חלופה נוספת בעכו הוחלט שבקרוב תתבצע בדיקת איכות מי הים במפרץ עכו על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לגבי איכות מי הים במרץ עכו. מן המידע הקיים עולה כי בשל המפעלים באזור מפרץ עכו ובשל משטר הגלים והעדר החלפה תדירה של מי הים במפרץ עכו לא ניתן להציב מתקן התפלה באזור זה בשל האיכות הירודה של מי הים במפרץ עכו. החלופות נבחנו במסגרת הכנת תכנית מתאר ארצית חלקית לאתר להתפלת מי ים בגליל המערבי – תמ"א 34/ ב/ 2/ 3

הגידול בביקוש למים ושינוי במגמות הצריכה בעקבות גידול באוכלוסייה וברמת החיים, בד בבד עם הידלדלות המקורות הטבעיים בשנים האחרונות, יצרו מחסור חמור במשק המים הישראלי. התפלת מי ים נבחרה כאחד הפתרונות אשר יספקו את הביקוש בטווח הקצר, הבינוני והארוך וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים.

התפישה התכנונית של מערך ההתפלה מבוסס על הקמת 5 אתרים גדולים להתפלת מי ים: גליל מערבי, אזור חדרה, אזור נחל שורק, אזור אשדוד ואזור אשקלון. הפרישה הגאוגרפית באה לתת מענה למרכזי הכובד של הצריכה החזויה, הכוללת בעיקר את צריכת משקי הבית. מטרת מערך ההתפלה הינה להגיע להיקף התפלה של 1740 מיליון מ"ק בשנה בכלל המתקנים עד שנת היעד 2050.

היום דנה ועדת המשנה של המועצה הארצית (הולנת"ע ) בתכנית להקמת מתקן להתפלת מי ים בגליל המערבי. מדובר במתקן הדחוף ביותר להקמה מבין האתרים, וזאת הן בשל העובדה כי כמות המים שניתן לשאוב מהכינרת הולכת ופוחתת בשנים האחרונות וקיימת אי ודאות לגבי הכמות אותה ניתן יהיה לשאוב בעתיד והן בשל העובדה כי חלק לא מבוטל ממקורות המים המקומיים הגליל המערבי נמצא בסכנת זיהום עקב בסכנת פגיעה באקוויפר.

החלופות נבחרו לאחר שהוצגו בפני ועדת המשנה מספר חלופות למיקום המתקן בגליל המערבי, יתרונותיהן וחסרונותיהן. ממצאי בדיקת המכון לחקר ימים ואגמים יוצגו בקרוב בפני המועצה הארצית.

צילום סטוק אקסצ'נג

{loadposition google02}